הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת, הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל.

  מַה-יִּתְרוֹן, לָאָדָם:  בְּכָל-עֲמָלוֹ--שֶׁיַּעֲמֹל, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ.

 דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא, וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת.

  כָּל-הַדְּבָרִים יְגֵעִים, לֹא-יוּכַל אִישׁ לְדַבֵּר; לֹא-תִשְׂבַּע עַיִן לִרְאוֹת, וְלֹא-תִמָּלֵא אֹזֶן מִשְּׁמֹעַ.

  מַה-שֶּׁהָיָה, הוּא שֶׁיִּהְיֶה, וּמַה-שֶּׁנַּעֲשָׂה, הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה;   
  וְאֵין כָּל-חָדָשׁ, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ.
מְגִלַּת קֹהֶלֶת
 

 

.

​

אם השמיים והאדמה עומדים במקומם דור אחר דור, לאן כולנו רצים כה לחוצים? ומדוע?

קצב חיי המהיר מקורו בתחושת הלחץ המושרשת בחוסר הבטחון של שנות ילדותי.

ברגע אחד של נֶפֶשׁ גּוֹעֶשֶׁת וְגוּף מֻתָּשׁ, החלטתי שהגיע הזמן לשנות את הלך הדברים ולהפוך אותם

אִטִּיִּים יותר.

.

​

אין ספק, עלול להשתמע שההאטה מבקשת שנזנח את חיינו מלאי העשייה ונרחיק להתבודד בסדנת שתיקה ארוכה, עד שנגיע לשלווה.

למען האמת, ההפך הוא הנכון. 

אמנות ההאטה מבקשת שנדע לעשות כל דבר שרק נרצה בחיינו בתשומת לב מלאה -

בִּשְׁתֵּי יָדַיִם.

​

.

​

המחקר האישי שלי את האטת קצב החיים מבקש לבחון את המשיכה האנושית העיוורת אחר הכניסה אל מצבי לחץ חיצוניים.

מצבים אלו נתפסים חיוביים ומפתחים בתרבות המודרנית, למרות שבפועל משבשים את היכולת הבסיסית לחיות חיי נחת והנאה פשוטה.

​

אני עוסקת בזיהוי הלחץ ורמת השתלטותו על קיום אורח חיים מיטיב.

בעיני, היכולת לסדר מחדש את הדברים, כך שנצליח להחזיר לעצמינו את השליטה על הבריאות הפיזית והנפשית שלנו מהותית ועלינו לסגלה לחיינו.

​

 

​

​