הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת, הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל.

  מַה-יִּתְרוֹן, לָאָדָם:  בְּכָל-עֲמָלוֹ--שֶׁיַּעֲמֹל, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ.

 דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא, וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת.

  כָּל-הַדְּבָרִים יְגֵעִים, לֹא-יוּכַל אִישׁ לְדַבֵּר; לֹא-תִשְׂבַּע עַיִן לִרְאוֹת, וְלֹא-תִמָּלֵא אֹזֶן מִשְּׁמֹעַ.

  מַה-שֶּׁהָיָה, הוּא שֶׁיִּהְיֶה, וּמַה-שֶּׁנַּעֲשָׂה, הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה;   
  וְאֵין כָּל-חָדָשׁ, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ.
מְגִלַּת קֹהֶלֶת

ن

​

​

כשפגשתי לראשונה בָּאָמָּנוּת הַהֶאָטָה לפני כשבע שנים, חשבתי שמדובר בפילוסופיית חיים העוסקת בחיים פשוטם שמקורם ביופי.

החלתי את השינויים שעמדו בבסיס הפילוסופיה המוכרת יחסית מהר בחיי, יסלחו לי האיטיים. 

כשסיימתי לעסוק בהבנה כיצד ניתן להטמיע את פילוסופיית ההאטה לחיי בפשטות, חשבתי שאצליח להניח.

אך, לא כך היה. למען האמת, הייתה זו רק תחילתו של גרעין הסקרנות.

אמנות ההאטה לימדה אותי את הדבר החשוב ביותר שלמדתי בחיי - מְיֻמָּנוּת הַהֲטָלָה בְּסָפֵק.

​

בבסיס מיומנות זו עומדת תַּרְבּוּת שֶׁאִלְתִּית באשר לבחירות חיים בסיסיות,

המשפיעות על הקשרים שלנו עם עצמינו, עם הקרובים אלינו ועם הסביבה.

​

אֲנִי עוֹסֶקֶת בְּשִׁכְתּוּב חַיֵּי. 

אני לומדת מדי יום לעבד מחדש את העבר וההווה,

מפרקת בזהירות אמונות שהשתרשו בי וגרמו ולי לחיות בְּדַחַק.

​

מתוך השנים בהן נאלצתי לקבל ללא סייג את המתרחש בחיי, 

צמחתי להיות אישה אשר לוקחת אחריות מלאה ונוקטת יוזמה בחייה.

אישה שמכבדת את כל מי ומה שסביבה,

אַךְ יוֹתֵר מֵהַכֹּל נֶאֱמָנָה לְקוֹלָהּ שֶׁלָּהּ.

​

​