SHUFALEK
LIFE SOUNDS
סוף תרגול יוגה. שוואסנה. הרגע בו מניחים את המחשבות ומתמסרים לשקט. פתאום צלילים. מלמטה למעלה, עוטפים אותי. צלילים של ים. אני במצולות? איפה אני? פותחת את העיניים. מסתכלת עליו. הוא מגלגל ליד אוזניי כלי נגינה ממנו בוקעים צלילים של הים. ואני... מגניבה בשקט "זה! זה מדהים!". אורי חייך. הוא הרי יודע. כשקמתי אמרתי לו שבחיים לא חוויתי ככה מוזיקה. הכלים שלו, השקט שלו, העולם שלו. הכל פשוט התחבר לכדי צלילים מסוג אחר. מרגיעים. מחברים. טובים. כל כך טובים.
.
סִיּוּר קוּלִינָרִי עִם נוּרִית גּוֹרָן
שוק הכרמל וכרם התימנים - ת"א
שנה שלמה חיכיתי להגיע לסיור של נורית.
לא יכולתי לדמיין שהציפיות שלי יהפכו למציאות כה מרתקת.
והנה החוויה, במלואה, מסופרת בתמונות ובמילים כנות;
רגע לפני שהסגר
התחיל,
הגעתי למקום בו סיפורים בוקעים מכל חלון,
וריח טעמים מחלחל מכל סמטא.
הגעתי,
לכרם התימנים.
רק שהפעם,
הגעתי במסגרת הגשמת חלום,
לפגוש את מלכת השוק,
האחת והכל-כך, יחידה,
נורית גורן.
לתאר מפגש עם נורית במילים,
הוא כמו לנסות לתאר צבעים של שקיעת קיץ על חוף הים.
בנוסף לקסם המופלא שלה,
מרים הקטנה, שנולדה שעות ספורות אחרי מפגש בפרויקט "אנשי ההאטה" שערכתי בו נורית השתתפה,
הצטרפה.
את נורית הכרתי דרך הרשת כבר לפני זמן ממושך,
והמתנתי זמן ממושך, אל תוך כל הסגרים,
כדי להגיע לסיור הקולינרי- היסטורי שלה בשוק הכרמל ובכרם התימנים.
ככל שהימים עברו ולמדתי להכיר אותה דרך המידע המרתק שהיא חושפת על חייה,
כך השתוקקתי יותר לפגוש אותה.
ובריקוד שאופייני לימי הקורונה התמוהים,
תפסנו את הרגע - והצלחנו.
קבוצה קטנה ומעניינת התכנסה לה לסיור,
של זרים גמורים שתוך כמה דקות הפכו חברים.
צעדנו עם נורית במגרש הביתי שלה,
שמענו את הסיפורים מאחורי הדוכנים, הפרצופים, הירקות והתבלינים.
ראינו את השוק מזווית עיניה של נורית,
אישה חזקה מלאה בתשוקת חיים.
וכך, בכל פעם שעצרנו לטעום את התוצרת העונתית,
נורית הפליאה לספר לנו על היסטוריית השימוש באותם מרכיבים.
גילתי עולמות על מאכלים שנדמים כמובנים מאליהם,
היא פתחה לי ידע לעולמות חדשים בהחלט.
היא האירה את תשומת ליבינו לריחות, טעמים וקולות,
סיפרה לנו על יחסי הגומלין האנושיים מאחורי הקלעים של השוק.
מערכות יחסים מורכבות ומלאות להט הן אלו שבנו את השוק כמו שאנו מכירים אותו היום.
אם להיות כנה, לפי שהגענו לסיור שהתקיים ביום שישי,
חששתי מהצפיפות האופיינית שמצד אחד הופכת אותו לקסום,
ומצד שני מעוררת בי חוסר נוחות.
עצם היותינו תחת כנפייה של נורית גרם לחששות להתפוגג,
היא הצליחה לייצר סביבינו הילה שומרת ששמרה עלינו מאוחדים ורחוקים מההמולה.
כל החושים עבדו,
שמענו מופע גז' שלא נופל מחוויות רחובות ניו אורלינס שמענו,
ואכלנו מאכלים מהטעימים שטעמתי.
ובכל השמחה הזו,
מרים הקטנה מתוך המנשא רק חיזקה את החוויה השורשית שבחיבור עם אוכל ואנושיות.
בשוק ההומה,
בשישי בצהריים,
מצאתי שקט של צבעים ומדבר,
אישה אחת מיוחדת במינה,
וחוויה בלתי נשכחת.
ממליצה,
בחום.
