סַדְנַת בְּנִיָּה בָּעֵץ - Molet

יפו

 

מסע חיזור של כמה שנים, בהן צפיתי בשקיקה בעשייה של היזמים המופלאים במולט,

הוביל אותי לפגוש בפעם הראשונה עץ, כמו שלא ראיתי אותו מימיי. 

והנה החוויה, במלואה, מסופרת בתמונות ובמילים כנות; 

20210317_155453.jpg
12.jpg

בין סמטאות יפו מצאתי את דרכי לחוויית למידה חדשה ומיוחדת. 

נשימה עמוקה, 

הפשלת שרוולים,

חיוך של שמש,

הגעתי למולט! 

סיפור התאהבות ראשונה שהבשיל לאיטו, 

אני ומולט, מולט ואני. 

8.jpg
11.jpg

 

על הסטארטאפ המקיים והמופלא הזה שמעתי לפני כמה שנים, 

גיששתי ונהניתי לראות את העשייה המרתקת שלהם, והיום, הגיע הרגע שלנו להכיר על אמת. 

החזון של מולט התחיל משלושה יזמים, ארי אסף ואלי (אאא!), שעסקו שנים ביצירה ועיצוב ונמשכו להפיכת עשייתם לכזו שעושה טוב לסביבה, 

כשבאותה נשימה היא מצליחה ללמד א.נשים ידע חיים חשוב. 

החיבור בין העולמות, וזה שמוביל את הפרויקט, הוא לקחת רפסודות שינוע המיועדות להשלכה, 

פירוקן והפיכתן לחומר גלם מדהים לבנייה חדשה. 

7.jpg
5.jpg

 

הגעתי לגמרי לבד, חווית מלקטת טהורה.

אמנם עיצבתי את כל הרהיטים שמקיפים אותי בשנים האחרונות, מעולם לא התנסיתי בבניה בעצמי.

 

כשנכנסתי קיבלו אותי בחיוך ענק גליה וטל, ולקחו אותי למסע מרתק בין כמה שעות, שהתחיל, כמובן,

בהקשבה לכל הפרטים ולתהליך העבודה.

לאחר שלמדתי על הדרך שעושה העץ, האופן שבו בקלות ובתשומת לב מנקים ומשמישים אותו לפרוייקטים חדשים, הלכתי לבחור לי את הרהיט שארצה לבנות מהדוגמאות שבתצוגה. 

המיזם שלהם כל כך מסודר וברור, תכונה קריטית למקום שמלמד ידע חדש. מהרגע הראשון הרגשתי בידיים טובות ומלאות חוכמה. 

6.jpg
10.jpg

 

אחרי שהחלטתי שאני עומדת לבנות ספסל (אני? ספסל יציב? הו כן!),

בחרתי את הפלטות שהכי אהבתי את חספוסן (תוהה לעצמי מה הסיפור של כל קרש וקרש, היכן טיילו עד שהגיעו לכאן...).

אחר כך, בעדינות ובאיטיות האופיינית ניקיתי ושייפתי והפחתי בהן חיים חדשים. 

אגב, מי שטרם יצא לה לשייף ולנקות עץ, מדובר בחוויה מרחיבת לב (אמיתי), ממש השלה של שכבה שכבה. מטהר משהו. 

בהנחייה הרגישה והכיפית של טל, שלא ויתר לי לשניה על תהליך הלמידה המלא ועל הדיוק הדרוש,

מצאתי את עצמי עובדת לבד. 

4.jpg
15.jpg

 

נכנסתי למדיטציה של עשייה בשתי ידיים, שום דבר לא עניין אותי חוץ מהחיבור והבניה.

הרגשתי מעין בועה כזו של עשייה מרפחת עלי ומאפשרת לי להניח.

 

במקביל, סדנאות התקיימו בחלל, מוזיקה כיפית, רעש של חיים. קולות שמזה זמן רב לא שמעתי, ובכלל, מעצם היותי עצמאית יוצא לי מעט להיות בהמולות של עשייה,

 

ואני מוכרחה להגיד,

זה היה פשוט מרגש.

תוך כדי העבודה חשבתי לי,

כדי להאט צריך להיות רגועים. 

כדי להיות רגועים, צריך להרגיש בשליטה.

כדי להרגיש בשליטה, צריך להיות בר ידע. 

כלומר, ככל שיש לי ידע בנושא ראשוני מסויים בחיי, כך אני מרגישה בטוחה, ומאפשרת לעצמי להניח. 

3.jpg
13.jpg

 

כשסיימתי לבנות את הספסל הרגשתי כח חדש בידיים.

 

זה מצחיק, אבל בבנייה יש תחושת סופר על. לקחתי עצים, שכמעט סיימו חייהם זמן מה לפני שנפגשנו,

והנה, הם כולם מאוחדים עכשיו בסיפור חיים חדש לגמרי.

 

היום הזה יזכר לי תמיד בין האצבעות ובין נימי המחשבה והידע.

מולט הוא מיזם שמילים לא יוכלו לתאר, הם מפיצים את הידע שלהם בסדנאות במקום וגם בשליחה הבייתש של עץ לבניה המלווה בהנחייה אונליין,

ליחידים קבוצות וחברות.

 

עדיין לא מאמינה שתוך כמה שעות למדתי מאפס (!) לבנות ספסל מעץ ממוחזר (!!)

16.jpg
14.jpg

 

מולט היא האנשים שבה, ובנוסף ליזמים המרתקים ולטל שליווה אותי כל היום, גליה הייתה חיוך ולב שגרמה לי להרגיש באמת בבית. 

היא אחראית להרבה טוב שקורה במולט וגם לצילומים בהם אני מצולמת כאן. בחורה כשרון, כעקרון. 

קחו את האנשים שאתם אוהבים, את הילדים, את עצמכם (!), לסדנא. 

תלמדו על עץ ממוחזר, תבנו יחד עולם חדש. 

אני לא יודעת להסביר כד כמה זה כיף לספר למי ששואל שאת הספסל בגינה בניתי, לבד:)

היה זה סיפור אהבה ששווה היה לחכות בשבילו, להבשיל ולצמוח.

חוויית המלקטת אמנם הגיעה לסיומה, 

אבל אנחנו, בטוח, עוד נפגש.

 

 

2.jpg

 

מולט- 

לעוד מידע על סדנאות והמיזם המרתק, הנה קישורים לדף האינסטגרם והאתר;

 ن