"פגישת חיים אחת הייתה שגרמה לי להרהר על מי שהפכתי להיות. הוא אמר לי שאני מפונקת ועירונית ושאין לי מושג מה אני מפסידה.

עמדתי מולו במעמקי המדבר והחלטתי להוכיח לו ההיפך. נגעתי, התלכלכתי, ראיתי, הרגשתי, למדתי והנחתי.

​

ברגע בו החלטתי להפסיק להאבק במילותיו והתמסרתי לפשטות שחשף בפני - גיליתי קצב חדש שאהבתי.

​

היום, הזכרונות החדשים שלי הם בזכות עצמי. הוא רק לימד אותי על האדמה והשמש וזה היה התפקיד שלו בחיי.

הוא צדק, אגב, הייתי כל מה שהוא אמר."

​

​

 

 

כשגיליתי את פניה

בעיניים מכוסות ישבתי דקות ארוכות בכסא שליד הנהג.

הוא ידע שאם יספר לאן נוסעים אסרב, כפי שנהגתי תמיד כאשר מקום אינו מוכר לי.

​

יצאתי מהרכב ונעמדתי על האדמה החשופה. תלשתי את הכיסוי מעיניי שרגע אחרי המבט הראשון נאלמו דום, כמו מנסות להרגיע את הלב שפעם בחוזקה.

מדבר יהודה.

הרי חול עוטפים אותי מלמעלה למטה משתיקים ברגע את כל מחשבותיי ונותנים לרוח לסדר את מציאות חיי מחדש.  

ن

שם, פגשתי בי שקט, לראשונה.

שם, פגשתי את ההאטה.

​

​

​

בין המדבר למציאות
חזרתי למדבר בכל פעם שרציתי פסק זמן לנשימה ממסלול החיים הקדחתני שסיגלתי לעצמי.

 

ככל שהתקדמתי במסלול הנכסף פגשתי בהאטת המדבר שלי פחות ופחות. מחשבותיי הפכו עמוסות עמוסות ואיבדתי בצעדים קטנים את כל מה שאהבתי להיות.

ن

הכל רץ לי מהר מדי.

​

​

​

קולות התופים

משרה ניהולית בכירה אחת הייתה החוויה הנוראית הטובה ביותר שיכולתי לבקש.

18 שעות עבודה ביום גרמו לי במהרה לאבד קשר עם עצמי ועם כל מה שחשוב לי בחיי.

​

ככל שהרגשתי את הזרם המוכר שמבשר לי שהמסגרת חונקת את כשרונותיי, עברה בי מחשבת האכזבה שאני שוב לא מאושרת במסגרת בה צמחתי בעמל רב וזכיתי להערכה. 

​

ומסביבי, כאילו הקולות הפנימיים לא הספיקו, כולם אמרו שצריך לבלוע את הלחץ ושהרי מדובר במשרת חלומות ועוד קצת ואל תדאגי ואת בדרך הנכונה.

ואנילאיכולתי לחיות עוד רגע אחד חלומות של אחרים.

ن

התפטרתי.

​

​

​

 

 

כשגיליתי את שמה

כשגיליתי לראשונה את המינוח "האטה", זמן ארוך לאחר שנכנסה לחיי, הבנתי שמדובר בדרך חיים המלמדת תקשורת חדשה עם הזמן. 

דרך אשר בסיסה בערכי העצמאות, איכות, קיימות, פשטות ונחת.

​

אם להיות כנה, אינני איטית במהותי כלל. אני חושבת מהר, מרגישה מהר, מגיבה מהר.

הרגישות החושית הגבוהה שלי, אמנם אהובה עלי במיוחד, אך היא גורמת ליתר תגובתיות שלעתים מתישה.

הרצון שלי לנקות גירויים מסיחי דעת כדי שאוכל לראות את החיים ביתר בהירות משך אותי לחקור את דרך ההאטה.

ن

"אָדָם צוֹעֵק אֶת שֶׁחָסֵר לוֹ"

מאיר אריאל

​

​

​

​

שיתוף תוך כדי תנועה

בזכות ההאטה הכנסתי למציאות חיי הרגלים שהפכו את ימי לבהירים יותר.

 עם כל האתגר שלעיתים בדבר, נשארתי נאמנה לערכים שהובילו אותי לתקשורת טובה יותר עם הסביבה, עם אהוביי ועם עצמי.

​

בחרתי לשתף בדרך ההאטה האישית שלי ולשקף את ההחלטות שאני מקבלת לאורך הדרך.

אני רוצה שא.נשים יגלו את חוזקותיה של ההאטה וכיצד היא נראית מבעד למילים.

ن

התגלה בפני עולם מרתק ואני מוכרחה להעביר אותו הלאה.  

​

​

​

 

 

​

הסקרנות מובילה

ההאטה התחברה באופן מדוייק לליבה שסיקרנה אותי בחיי המקצועיים, מזה כעשור אני חוקרת את כרוניקת קבלת ההחלטות האנושיות.

מאחורי הקלעים, למעשה, רציתי רק להבין את עצמי טוב יותר.

​

את כל שמעניין אותי אני בוחרת להרחיב וללמוד במסגרת רשמית או עצמאית - מאנשים, מספרים או מהטבע.

למדתי עבודה סוציאלית והנחיית קבוצות  - כי עניין אותי להתעמק בבעיות חברתיות ובתהליכי התפתחות אנושיים,

٥

 פוטותרפיה ואסתטיקה- כי אם יש משהו בעולם שדרכו אנחנו יכולים להבין את ההחלטות שלנו זו, הקריאה של מה שאנחנו בוחרים לצלם,

٥

 קיימות - כי כל תקשורת אנושית בריאה מתחילה בעיני מתקשורת בריאה עם הטבע,

٥

 כלכלה התנהגותית-כי קורים כל כך הרבה דברים עמוק במוח הקדום שלנו שאני פשוט חייבת להבין.

​

ن

ולבסוף, בליבי אני יודעת שהמדבר והדמיון מלמדים אותי יותר מכל. 

​

​

​

העשייה

 במשך שנים פעם בי הצורך לשלב בעשייה שלי את כל מה שמרתק אותי, החל מהאמנות ועד לתכנון וסדר.

​

 אני מלמדת יזמים ויזמיות אשר מתחברים לערכי ההאטה ליצור שפות ויזואליות-טקסטואליות המשקפות בבהירות את הערך שלהם,

ומלווה תהליכי האטה אישיים לבניית כרוניקת החלטות המדייקת עבור א.נשים את השימוש בזמן. 

​

בתנועה מתמדת אני בונה לעצמי מציאות בה אני משקיעה בעולמות היצירה המרתקים אותי במקביל לרגעים בהם אני מניחה ומדמיינת.  

ن

נקודת מבט חדשה מסדרת ברגע את המציאות מזווית אחרת.

​

​

​

עד כאן השוף

תודה רבה שבאת וקראת!, את ההאטה לא מגלים בטעות- אם הגעת לכאן יש משמעות גדולה למפגש שלנו.

ن 

"הַזִּכְרוֹנוֹת עוֹשִׂים לָנוּ חֲדָרִים כְּדֵי שֶׁנֵּדַע הֵיכָן עוֹמְדִים הַדְּבָרִים בְּתוֹךְ פִּרְאִיּוּתָם"

ישראל אלירז