SHUFALEK
LIFE SOUNDS
סוף תרגול יוגה. שוואסנה. הרגע בו מניחים את המחשבות ומתמסרים לשקט. פתאום צלילים. מלמטה למעלה, עוטפים אותי. צלילים של ים. אני במצולות? איפה אני? פותחת את העיניים. מסתכלת עליו. הוא מגלגל ליד אוזניי כלי נגינה ממנו בוקעים צלילים של הים. ואני... מגניבה בשקט "זה! זה מדהים!". אורי חייך. הוא הרי יודע. כשקמתי אמרתי לו שבחיים לא חוויתי ככה מוזיקה. הכלים שלו, השקט שלו, העולם שלו. הכל פשוט התחבר לכדי צלילים מסוג אחר. מרגיעים. מחברים. טובים. כל כך טובים.
.
Marsupi
מנשאי ילקוט מינימליסטיים
בטוסקנה הצלחנו להניח, במלוא מובן המילה.
חיינו שם שגרת חיים נחמדה, שהייתה לנו מאוד שקטה והתאימה בידיוק לפרק הזמן הזה במסע.
הבית היה ממוקם בשטח מאוד טבעי וטיולים בו התאימו לצעידות ארוכות ונעימות.
אור ואני מאוד אוהבים לטייל, כך כמו שאנחנו, בלי ציוד מיוחד, בלי תכנונים. להגיע למקום מעניין, להניח את התיקים, ולטייל סביבו לאט לאט. קרוב קרוב.
בגלל שקדם מהרגע הראשון הייתה עלינו במנשא, חווינו את החיים בתנועה חופשית יחד איתה.
ברגע שהיא גדלה יותר, מנשא הבד של שרית נהיה לי כבד מדי להליכות ממושכות וחיפשתי לי מנשא שיהיה המשך ישיר שלו- קל וכל כולו בד. רציתי להיות קרובה לקדם באותו האופן אליו התרגלנו.
ניסיתי כמה מנשאים שונים למשקל החדש.
הם היו לי כבדים, התיקתקים או הברזלים הציקו לי, הכתפיות היו מסיביות, הם לא התקפלו בצורה טובה לתיק ועוד שלל עניינים שהפכו את החיפושים לקשים עם הרגישויות לסרבול שיש לי גם ככה.
וקדם בכלל לא מצאה את עצמה באף אחד מהם. ממש כיף כיופק ובהצלחה עם לטייל איתה.
עד שהיקום שלח אלינו את המנשא שהפך להיות בן משפחה - מרסופי!
מהרגע הראשון שהשתמשנו בו, קדם ואני, ידענו שהוא המחבר. האולטימטיבי ושימים שמחים מאוד נבלה כולנו יחדיו. המנשא כל כולו בד חזק מאוד שהחזיק את קדם יציבה ובנוחות מרבית, היא בילתה עליו שעות ארוכות ארוכות.
שתי רצועות בקרוס מאחורי הגב והופ חזרה לבטן, מתחברות בקלות לסקוטש שנמצא בפרונט. בלי התאמות, בלי גלגלות, בלי תיקתקים, בלי משיכות, בלי זמן ארוך של תינוקת באוויר.
העיטוף שהמנשא הזה העניק לי אפשר להרגיש כאילו לא עברנו בכלל ממנשא בד ראשוני. וזה אולי הדבר שלי אישית היה הכי חשוב, בגלל שהיה לנו כ"כ טוב עם מה שהיה עד כה.
כשהתחלתי לגשש לקראת רכישת המנשא, תהיתי מי עומד מאחוריו.
עשראל וערן, הזוג המקסים שמייבא את המנשא לארץ, הם הורים לחמישה שחיו רוב חייהם במקסיקו, מדינה שבה נשיאת תינוקות קרוב לגוף זה עניין מובן מאליו. עשראל היא גם דולה, מדריכת הנקה, מדריכת הכנה ללידה ומדריכת נשיאת תינוקות, כך שהבחירה שלה במנשא הייתה לי מובנת מאוד.
מהשיחות איתם מאחורי הקלעים גיליתי אנשים פשוטים ולבביים מאוד, שבחרו להביא לארץ דבר שלהם בחייהם היה שימושי ומופלא. המנשא, אגב, מיוצר על ידי המשפחה שהמציאה אותו ברומניה כך שיש כאן קבוצת אנשים טובים שמרוויחות מהיצירה המופלאה הזו.
האופן בו המשקל מתחלק על הגוף היה לאור ולי כל כך נח שהמנשא הזה היה בשימוש יומיומי רציף מהרגע שעלינו למטוס לאיטליה (כולל כמעט כל הטיסה) ועד שנחתנו חזרה בארץ. המנשא הזה ראה (ואכל) כל הטיול, ולמעשה, תמיד היה עלינו בכל רגע ורגע מחוץ לבית. אני כ"כ שמחה שהספקתי לקחת אותו איתי ולא התפשרתי על מנשאים אחרים שלא היו מדויקים למידותיי.
כשלנו נח לקדם נח היא לא נותנת לנו לזייף
כשאני משוחררת ומרגישה נעים בגוף ובלב, זה מקרין אליה ישירות. המון אחריות.
התלבטתי הרבה האם לשתף במנשאים שלנו ולעשות להם סיקור נרחב. כל הזמן תהיתי מה הקשר שלהם להאטה ואלי, ולבסוף החלטתי שזה נכון לספר עליהם. המנשאים הם הדרך שלנו ליישם הורות קרובה ועמוקה עם קדם, לקחת אותה איתנו לכל מקום בשנת חייה הראשונה לפחות.
התיק הקטן של המנשא היה לפעמים התיק היחיד שלקחנו איתנו, ולמען האמת, כן, הגודל הקומפקטי שלו מבחינתי היה חתיכת דיל ברייקר.
המחיר של המנשא מאוד מאוד נגיש לטעמי, במיוחד אם יש רק אחד למשקלים הגבוהים יותר. אנחנו משתמשים רק בו ביומיום המצריך תנועה ולא לרגע היה לנו צורך באחד נוסף. הצלחתי להשיג הנחה מגניבה:
הקוד שלנו : shufalek
ועד כאן בסיקורי המנשא המשמחים!
כפי שסיפרתי, חלק מההכנסות מהרכישות יועברו אלי, ומהן אתרום 20%, כמובטח.
