סוף תרגול יוגה. שוואסנה. הרגע בו מניחים את המחשבות ומתמסרים לשקט. פתאום צלילים. מלמטה למעלה, עוטפים אותי. צלילים של ים. אני במצולות? איפה אני? פותחת את העיניים. מסתכלת עליו. הוא מגלגל ליד אוזניי כלי נגינה ממנו בוקעים צלילים של הים. ואני... מגניבה בשקט "זה! זה מדהים!". אורי חייך. הוא הרי יודע. כשקמתי אמרתי לו שבחיים לא חוויתי ככה מוזיקה. הכלים שלו, השקט שלו, העולם שלו. הכל פשוט התחבר לכדי צלילים מסוג אחר. מרגיעים. מחברים. טובים. כל כך טובים.
הַחְלָטוֹת
אָמָּנוּת הַהֶאָטָה מובילה לכך שנחליט על עצמינו בעצמינו.
אם נתייחס לכל פעימת חיים שבשגרה ככזו המבקשת שנביט בה, בכנות, נוביל את עצמינו לעבר חוויות מפתחות ומעשירות.
כאן תמצאו תיעוד מצולם החולק את השתקפויותיי מול כרוניקת קבלת החלטות בדרך להאטה.