התיישבנו כולנו סביב שולחן הסטודיו המרכזי והתחלנו להתכוונן לקראת סדנת החומר המשותפת בשעות הקרובות.

האווירה הייתה שקטה אך מלאת חיים, הסטודיו של רינת ממוקם במיקום מפתח במרכז המדרשה ולכן התחושה בתוכו היא כמו אי של שקט בתוך תנועת החיים של בני המדבר השלווים.

​

רגע ההתכנסות הזה זימן לנו את האפשרות להכיר ולשמוע את סיפורה של רינת. 

בת קיבוץ ארז שבדרום, שאהבה מאז ולתמיד את צהוב המדבר. 

סיפורה הנוכחי מתחיל בקפיצה של עשור אחורה, לימים בהם רם, בן זוגה, קיבל תפקיד צבאי בבסיס בדרום והמשפחה הצעירה עברה במעבר חד מהחיים התוססים של תל-אביב לנדודים בדרום הארץ. בסופם, מצאו עצמם בבסיס עובדה שבערבה, אז הבינו סופית שהמדבר מרגיש להם בית. 

 המעבר, בטבעיות, עורר שעלות ותהיות אשר היו מהולות בהתרגשות גדולה לקראת הלא נודע, אי שם, רחוק מכל המוכר והידוע. 

​

'לאחר שנים בהן רם היה בתפקידים אינטנסיביים מאוד בצבא, נוצר געגוע לביחד המשפחתי. כאשר הוצע לו להדרים לעובדה לתפקיד שיאפשר לו פנאי להיות יותר בבית עם הבנות ואיתי  -  החלטנו לקחת את ההזדמנות בשתי ידיים. קיבלנו מתנה ארוזה בהרים, נחלי מדבר וקצב אחר שהתאים לנו מאוד.'

​