הִיסְטוֹרְיָה שֶׁל מְהִירוּת

ספרו של עמית נויפלד 

000

"הזוי, אה?" "הזוי, הזוי". תוך כדי חיבור זריז של האוזניה לנייד נשמעות ברקע של השיחה של עמית ושלי כמה שניות של מלמומולים על טרלול המציאות בימים הללו.

בכל פעם שאני שומעת את קולו של עמית אני מרגישה שהגעתי הבייתה. קשה לשים את האצבע ולהבין למה ומתי קרה שהתחלתי להרגיש שהוא האח הגדול שלי בדרך ההאטה בה בחרתי. 

עוד מהשיחה הראשונה שלנו ופנימה כמעט שנתיים לאחר מכן, כל מילה שיוצאת מפיו מלמדת אותי עולמות. בכנות מופלאה תמיד אשמע ממנו את האמת, בידע עמוק ומרתק. 

את הספר "היסטוריה של מהירות", אותו כתב בכשרון , קראתי במשך זמן רב, לאט.

בכנות? חששתי פן יגמר. קראתי פסקה אחר פסקה, עמוד אחר עמוד, בשקיקה. יצאתי איתו למסע,  כזה שעבר על פני ימים היסטוריים והגיגים פילוסופיים. הספר נותן הצצה כנה אל תוך מציאות חייו האישית של עמית וכורך תובנות מופלאות לכדי מסמך מבריק, שצריך לקבל מקום של כבוד בליבו של כל מי שהמילה "האטה" גורמת לו לאנחת רווחה. 

בין הזמן בו קראתי את הספר ועד לכתיבת סיקור "המלקטת" זה עבר פרק זמן ארוך. הופתעתי להבין עד כמה מאתגר לתאר את הדברים הכי אהובים. ועכשיו, דווקא עכשיו, בימים המשונים האלה אותה הביאה הקורונה, הרגשתי שזה הזמן להוציא את מילותיי ותחושותיי בהמשך לקריאת הספר - לאור.

"אני חושש פן יעשה חיבור בין התקופה הנוכחית אשר נכפית על כולנו- להאטה. הוירוס והסגר שנכפה עלינו כתוצאה ממנו איננו האטה. ובכלל, אין דבר שקורה כעת שהוא חיובי."  ככל שהוא ממשיך ומספר לי את דעותייו, אני מבחינה בתנועת ידי שטופחת ברפטטיביות על השולחן. תנועת הסכמה רפלקסיבית שלוחשת "נכון! נכון!", כזו שמופיעה רק כאשר מתגלה אלי דבר מה כה מדוייק, אך אינני רוצה להפריע לו להמשיך ולהתנגן באוזניי או בדעתי. 

"ההאטה היא תהליך, היא בחירה. יתכן ובסוף התקופה הזו של הקורונה אנשים רבים יותר יהיו פתוחים לרעיונות של התנועה ואפילו יחליטו לאמץ הרגלים חדשים לחייהם. ואולי, אולי, המשבר הזה יעורר אותנו לחשוב מחדש על הדרך בה אנו גומעים את החיים". 

  "רציתי להיות מאושר יותר" הוא אומר ותופס לי את הבטן בנקודה הכי רגישה. "וכך, לאט לאט, ככל שמצאתי את דרכיי להיות טוב יותר לעצמי ולסביבה, שמתי לב שהעקרונות של ההאטה מצילים את העולם. בלי כוונה."

באופן אירוני, נגלה מהר שכל מה שיהפוך את חיינו לנוחים ובריאים יותר ייטיב מאוד עם הסביבה.

"את כל עקרונות ההאטה ניסיתי בחיי שלי, במשך יותר מעשור, התחלתי את דרכי דווקא מהמקום החברתי-כלכלי כשלא הצלחתי להבין מדוע העבודה תופסת את מהות חיינו. ככל שלמדתי לשאול שאלות ולשנות הרגלים בחיי, כך מצאתי את עצמי מתעניין 

בעוד תחומים וחיפשתי את ההנאה הפשוטה גם בהם". 

 

וזה, אולי היופי הגדול ביותר בהאטה. היא מגוונת, מודולרית, אפשר להתחיל מאיפה שרק בוחרים. אין רשימה עליה צריך לסמן "וי". תתחיל, מאיפה שרק תרצה, אין הוראות הפעלה. 

"האטה? האטה היא כמו אהבה... כולם רוצים אותה, כולם יכולים להתחבר אליה. היא מאוד מאפשרת ולא מטיפנית כלל". 

"תעשה, תחייה, תנוע, בהחלט! אך, אולי, אם תדע להציב מהויות אחרות לדברים, יהיה לך טוב, בהרבה? אם תביט על העבודה שלך, איזו שלא תהיה, ככזו שמטרתה הבסיסית והמהותית ביותר היא לסייע לאחרים, האם זה משנה במה אתה עובד בידיוק?". אני חושבת, שדווקא היום, השאלה המרכזית בה עמית עוסק, תופסת משמעות אחרת. מילותיו מהספר על קריירה והגשמה עצמית מהדהדות בי פעם אחר פעם. 

 

הרעיונות שאותם עמית מעלה בספר, כמו גם בכל הרצאה שמעביר או קטע שכותב בדף הפייסבוק של תנועת ההאטה, 

מזמינים כל אחד ואחת מאיתנו להחשף לעוד ועוד רעיונות מרתקים וכיווני מבט שונים על התחום. 

אינני -ממליצה- על הספר. אני בהחלט חושבת שלקרוא אותו זו מתנה לדעת, ועל כן, אני מבקשת, מכל מי שמרגיש שחייו נעים מהר מדי, ואולי, מבולבל מדי,  לקרוא את המילים הללו שלו, בקריאה שלא תשאיר לכם רגע אחד בלי חיוך ותחושה מופלאה של

"הנה, הגעתי הבייתה".

בידיוק כמו חיבוק מאח גדול, כזה שיודע להכווין לדרך הנכונה, השקטה והבריאה.

בידיוק ככה, פשוט. 

תודה עמית, על כל מה שאתה, על הידע, על האנרגיה המיוחדת ועל האמת שאתה תמיד יודע להציב בצורה כל כך נכונה. 

אין ספק שאחד מהדברים הטובים ביותר שההאטה גילתה לי הוא... אותך. 

היסטוריה של מהירות- 

הספר זמין לרכישה בעותק קשיח או דיגטילי. 

בנוסף, מומלץ בחום לבקר בבלוג של עמית בדף הפייסבוק של "תנועת ההאטה".  

 

Real_Estate__281_29.jpg
  • Facebook

עמית בפיסת חיים איטית מהאלבום המשפחתי 

סמדר לוי - שואף 

אמָּנוּת הַהֶאָטָה

© 2020 סמדר לוי-שואף // האתר נבנה על ידי בהנאה גדולה